"אל תירא, סטיבן," אמר שר המלאכים, "כי נענתה תפילתך." הוא לבש גלימה עשויה סטן כבד בצבע שמנת. פניו היו כפני נערה, ולבנות. עור פניו לא נראה כעור אנושי, אלא כעלה כותרת של פרח. למעשה היה צבעו צחור כצבע השושן שבידו, שנראה מואר מבפנים כאילו הכיל מקור אור זעיר. מעל ראשו הבלונדינית ריחף מעגל זהב קשיח בגודל צלחת לא קטנה. לא יכולתי שלא לזקוף גבה. הקישוטים בנוסח הרנסנס, השפה התנ"כית, כל זה היה קצת יותר מדי. וחוץ מזה, על איזו תפילה הוא בכלל דיבר? דרך הפגישתו עם שר המלאכים, המלאך גבריאל, עובר הסופר סטיבן מיטשל חוויות רוחניות עזות ומענגות: הוא פוגש, בין השאר, גוי לשעבר שהפך לחסיד ואת ראשו ועיניו של היטלר. הוא עבר תקופות התבודדות ואימונים בודהיסטים בהודו. זוהי אוטוביוגרפיה רוחנית, המערבת חוויות אמיתיות ובדויות, ומשולבים בה כתבי חסידות והווי יהודי רוחני לצד חיי זן בודהיזם. סטיבן מיטשל כתב עד היום כשלושים ספרים בתחומים שונים: שירה, עיון, ילדים סיפרות ותורות המזרח. הוא נחשב לאחד ממבשרי הניו-אייג´ בעולם הספרות. ספריו זוכים להכרה ולהצלחה רבה במדינות אבות. אחד מספרי הילדים שכתב "נסיך צפרדע" יצא בספרית מעריב.