שתי נשים חיות על אי ומשחקות משחק שנקרא "לדמיין חיים כאלה"; הצגת בכורה מתקיימת בדירת הבמאי מוקדם בבוקר; גבר שגר בבית קיץ שמזכיר לו עבר שהוא אינו רוצה לזכור; הנכדה שמספרת על סבתה הרתוקה למיטתה; האיש הזקן, שפוגש באכסניה נוסעת צעירה ? כולם חשים איך הזמן חלף לידם. כל אלה הן הדמויות בספרה של יודית הרמן, אשר מגלמות את חייהן ובו בזמן הן קהל הצופים של עצמן, כלומר, הן חיות את חייהן כאילו היו משחק. הסיפורים סובבים תמיד סביב אותם נושאים: אהבה, ארעיות, הפחד מפני החמצה והחיים שנמנעו מן הגיבורים והגיבורות שלהם. כולם חיים בתחושה שחייהם מתקיימים לא בהווה אלא בזיכרון ובדמיון, שאהבה ואירעיות הן אחרי הכול שתי מילים לאותו הדבר. בית קיץ אחר כך הוא קובץ סיפורים אלגנטי, שקול ומהורהר, אשר לוכד בדרך מופלאה את ההבטחה לצבעים בהירים הנמצאים מעבר להישג ידה של שגרתנו האפורה. יודית הרמן היא כותבת צעירה ומוכשרת, שיכולתה לגלות את הדרמה ואת היופי ברגעים הקטנים וחסרי המשמעות, לכאורה, הופכת את "בית קיץ אחר כך" לספר ביכורים מיוחד באמת. רגישותה של המחברת לדקויות ולכנות הוא שעושה את סיפוריה למרשימים כל כך. יודית הרמן נולדה בשנת 1970, והיא חיה ועובדת כעיתונאית וכסופרת בברלין. בית-קיץ, אחר כך הוא ספרה הראשון.