בני האדם נמשכים לחריגות. בני אדם שואפים להיות חריגים. בייחוד בתחום האמנות והבידור. לשבור מסגרות, כללים, חוקים, מסורות ומשוכות-נחשב להגדרה חריפה, בהירה, חד משמעית של חרות.
אף על פי כן - מגע הדוק עם חריגים, לא תמיד מביא להנאה הצפויה. וכאן שומה להדגיש, שכל שבירת המוסכמות, לא בהכרח מוליכה להתפקחות ובוודאי לא לחרות.

נראה שהיצירה שלפנינו אינה נכללת בין היצירות הלא חריגות. ככל יצירה אחרת, היא מנסה, לסלול את הדרך להבנה בין בני אנוש, האמורה להביא לקץ העוינות והתחרותיות. היצירה המונחת לפניך הקורא, אינה מתיימרת להביא לשמחה מפקחת בין בני אדם, תוך כדי הסרת כל המכשולים העומדים בדרך, לשים קץ לעוינות ולתחרותיות המאפיינים את תקופתנו. היא גם לא מתיימרת להיכלל בנוסחתו של סומרסט מוהם, הטוען, במידה לא מעטה של הגיון ובקמצוץ שכל ישר, שכל יצירה ספרותית, אינה יוצאת מגדר בידור וכל מחבר ספרים, סיפורים ורומנים, אינו יותר מבדרן, בלשון מדויקת יותר- ליצן.
אך בלי צל של ספק, כל המרבה להג מחטיא את המטרה.
המילים אלה המשמשות מבוא לספר שכותרתו "חריג", המדברת בעד עצמה, אנו נפרדים.קריאה מהנה ומקדמת.מתוך "דברי פתיחה"

שלמה קאלו

שלמה קאלו הסופר והוגה הדעות שלמה קאלו נולד ב 1928, בסופיה, בולגריה. מגיל 12 היה פעיל במחתרת אנטי-פשיסטית. בגיל 15, נאסר והוגלה למחנה ריכוז. בגיל 18, זכה בתחרות שירה. למד רפואה בפראג, שם עבד גם כעיתונאי. נשלח כמתנדב מח"ל לקורס טיס. עלה לארץ ב 1949. קיבל תואר שני במיקרוביולוגיה מאוניברס... המשך לקרוא

שם הספר
לב הבשר - ספריה לעם #142
שכניה של דודתי ראשל
אהבה מנצחת כל
אמנות המלחמה לחרות-אמת
אתה הנך אתה