ריוקאן, חכם מחכמי זן, חי את חייו באורח הפשוט ביותר בצריף קףטן לרגלי הר. ערב אחד נכנס גנב לצריף ונוכח לדעת שאין מה לגנוב ממנו. כשחזר ריוקאן לצריף, תפסו. ``אפשר שעשית דרך ארוכה כדי לבקר אצלי,`` אמר לו לגנב, ``ואינך צריך לחזור ריקם, אנא, קח את בגדי במתנה.`` נבוך הגנב, נטל את הבגדים והתחמק לו. ישב ריוקאן עירום כביום היוולדו והסתכל בירח. ``ברנש מסכן``, הרהר בינו לבינו, ``ולוואי ויכולתי לתת לו את הירח היפה הזה.`` סיפור זה מאיר משהו מדרכיהם ומחוויותיהם של חכמי זן סינים ויפנים מהמאה השלוש-עשרה, והוא אחד מ-101 סיפורים המופיעים בספר זה, לצד 49 שאלות הנקראות קואן. שחכמי זן שואלים את תלמידיהם ומדריכים אותם לקראת הסאטורי. נוסף על כך מובא כאן גם הפירוש המפורסם מן המאה השתים-עשרה, עשרת השוורים - על עשרת שלבי התודעה שמובילים אל הארה. כל אחד מעשרה פירושלים אלה מסתיים במוסר השכל כתוב בשיר. האנתולוגיה חוכמת זן נחתמת בפרק נקודת האמצע העתיק של כתבי יד עתיקים בסנסקריט, שהם בני יותר מארבעת אלפים שנה, ובהם, כנראה, נעוצים שורשי הזן. את תרגומו הרהוט של הסופר דוד שחר מעטרים איורים ותחריטי עץ יפניים של אמן יפני בן-זמננו.