המחקר עוסק בדימויי הערבים של היישוב היהודי ומדינת ישראל בשנים המעצבות של הסכסוך הישראלי-ערבי ובזיקתם למציאות ההיסטורית. העימות עם הערבים, שהוגדרו כאויב, נתפס כעימות קיומי והשפיע על כל תחומי החיים. לפיכך, הגישה שננקטה במחקר זה הייתה לבחון את השתקפויות הדימויים בקשת רחבה של תופעות חברתיות ותרבותיות, תוך השענות על מגוון מקורות רחב.
הממד השלילי, שייחס לערבים תכונות שליליות וצייר את הסכסוך בצבעים כהים, מהווה את רובה של מערכת הדימויים ותפיסת הערבים כאויב ותפיסת האיום הצפוי מהם החריפו בהתמדה. לערבים, לתרבותם, לחברה הערבית ולמרחב יוחסו בין היתר נחשלות, בערות, רצחנות ונקמנות. הלאומיות הערבית זוהתה עם הפאשיזם והנאציזם. הערבים בארץ-ישראל נתפסו כאויב מסוכן ביותר וגם לאחר תבוסתם והקמת המדינה, נתפסו כ"גייס חמישי". הצד היהודי ייחס לעצמו הומניזם, יוזמה, אהבת בניין ויצירה ולכן מדינת ישראל ראתה את עצמה כ"אי יהודי בים הערבי".
בעדשה, אשר דרכה התבונן הצד היהודי במציאות, היו מרכיבים שנבעו מההיסטוריה היהודית, מן השואה ומן התרבות האירופית (ובכלל זה דעות קדומות וסטריאוטיפים) ובדרך זו נוצרו עיוותים שהובילו לעיתים להחלטות שגויות. כך, לדוגמה, לפני מלחמת העצמאות, נטה היישוב היהודי לזלזל בצבאות ערב ובסיכוי שיפלשו לארץ. ההפתעה וההלם שנוצרו לאחר הפלישה הובילו בשנות החמישים להערכה קיצונית כי ישראל נמצאת תחת סכנה מיידית של התקפה ערבית כוללת. דוגמה מובהקת אחרת לדימוי שחל בו עיוות חמור ביחס למציאות הוא דימוי המיעוט הערבי כ"גייס חמישי" וכסכנה לביטחון המדינה, שהוביל לאובדן הזדמנות היסטורית לבניית מערכת יחסים אחרת בין יהודים לערבים.

ישראל בן דור

הסופר מעיד על עצמו: "שמי ישראל בן-דור. נולדתי בחיפה ב- 10 באוקטובר 1957 וגדלתי בגבעת – נשר. סיימתי את לימודיי בבית הספר התיכון הריאלי בחיפה. שירתי בצבא הסדיר ובקבע בתפקידים שונים במשך 22 שנים (מרבית השנים בחמ"ן) ופרשתי בדרגת רס"ן. סיימתי את לימודי התואר הראשון בהיסטוריה של המזרח התי... המשך לקרוא

שם הספר
יהודים של יערות ואגמים - קהילת קאמין-קושירסקי והסביבה (פלך ווהלין)
הרהורים גליליים
הראשון לחי"ל
תותי חלומות