“במצוקת הספריות הסגורות פניתי לספריות ישנות שהיו בהישג ידי, ושם מצאתי את הספר הזה, שנכתב לפני זמן רב ואני לא יודעת אם עוד רלוונטי לימינו.
זו סאטירה פנים- חרדית, לא הבנתי הכל וגם לא צחקתי מכל קטע, אבל הבנתי שדרך סיטואציות פשוטות שכתובות בצורה משעשעת ומעט מוגזמת, אפשר ללמוד הרבה על חיי החברה, ואפשר לסנן ולהפריד את גורמי הסיפור כמו שמסננים חול- את הדברים הנקיים והראויים לשימור, ואת הדברים שכדאי להשמיט לפעם הבאה שקורה דבר כזה.

סאטירה חרדית זה דבר מעניין, לדעתי. כי באמת יש דברים שמוזרים ומצחיקים, כמו בכל חברה, ויש דברים שמשותפים לכל קהילה באשר היא, למשל הבירורים שעושים לפני שמפגישים בין בחור ובחורה, ממש מזכירים את הרכילות הפשוטה שנמצאת בכל מקום- 'הבן של ההיא, כן אני מכירה אותו, ראיתי אותו פעם מהחלון'.

לא ממליצה כל כך לקריאה כי זה מלא פרטים, אבל כן ממליצה למי שבא מהחברה החרדית או מכיר אותה טוב”