מים שונים לאורך הדורות ייחסו משמעות עמוקה לחלום והוא עורר אצלם לסירוגין עניין, שמחה, תימהון, פחד, חרדה, סלידה ואי הבנה. אלא שהדעות נחלקו על משמעות החלומות ועל הדרך להגיע אליה. בתקופות קדומות ראה האדם בחלום מציאות ריאלית, המדריכה לעתים את מנוחתו. במשך הדורות נעה הערכת החלום והשתנתה מקצה אחד למשנהו. אנשי הקצה האחד ראו בחלום תגובה לגירויים פסיכולוגיים כגון עייפות, רעב, צמא וחרדה. ספר זה על שני כרכיו עוסק בנושא החלומות כפי שהוא מופיע בתנ"ך. בתלמודים הירושלמי והבבלי, בספרות המדרשים, בספרות הקבלה ובספרות של חכמי ישראל לדורותיהם. להלן נראה שלפי המקרא החלום הוא אחת הדרכים שבהן התגלה האל לבוראיו והיא אחת מדרכי הנבואה. אולם, אין בתנ"ך משנה סדורה לפתרון חלומות וברוב המקרים המקרא מסתפק בהבאת סיפור החלום ללא נקיטת עמדה. בתקופת התלמוד קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות ויש דעות שונות ומנוגדות בנושא פירוש החלומות. ניתן למצוא הן גישות שכלתניות השוללות מהחלום כל משמעות והן דעות עממיות שרווחו אצל עמים שונים, והטוענות למשמעות נבואית בעלת מסר בחלום. גם בספרות המדרשים קיימת התייחסות רבה לעניין החלומות. חכמי המדרש פירושו בצורות שונות את הסמלים השונים בחלום כגון: חלום יעקב והסולם, חלום לבן, חלומות יוסף, חלומות פרעה, חלומות בלעם, חלומות נבוכדנצר, חלומות דניאל ועוד. כן הובאו דעותיהם של ר´ סעדיה גאון, ר´ יהודה הלוי והרמב"ם לעניין החלומות ומשמעותם. הפרק המסכם דן בתורת החלום על פי הקבלה, שם החלום התבאר עם המסעות החוץ גופיים של הגשמה מחוץ לגוף בזמן השינה, הקשר שלה עם עולם הרוחות והנשמות והמסרים שהיא מקבלת.