ספר זה נפרסת לפני הקורא, בפעם הראשונה, יריעה רחבה שעניינה הארמונות שבנוהחשמונאים, ולאחריהם גדול הבנאים בארץ-ישראל - הורדוס. המידע ההיסטורי אודות ארמונות החשמונאים, העומד לרשותנו, הוא מעט מזעיר. החפירות הנרחבות שערך פרופ` אהוד נצר במוצא ואדי קלט, ביריחו, חשפו ארמון חורף (שלא היה ידוע קודם לכן) עתיר ברכות שחייה, מתקני רחצה, מקוואות וגני נוי. הארמון נבנה לצד חווה ממלכתית גדולה שבה גידלו עצי תמר ואפרסמון, אבי הבושם. בספר מתואיםר שרידים נוספים מימי החשמונאים ביניהם מבצרי המדבר ומעגן לסירות מלכותיות על חוף ים-המלח. רבים מארמונותיו של הורדוס תוארו בפרוטרוט על ידי יוסף בן-מתתיהו: מצדה, הרודיון, וארמונו המרכזי בירושלים. הארמון שבירושלים לא שרד, אך התמונה שעלתה מן החפירות בהרודיון ובמצדה מאירת עיניים. אליהם מצטרפים שני ארמונות שלא זכו לתיאור מפורט של בן-מתתיהו - ארמון החורף ביריחו וארמון שונית הסלע בקיסריה. בספר מוצגים גם שרידי ארמונות של הורדוס שהתקיימו בתוככי מבצר המדבר: קיפרוס, אלכסנדריון ומכוור וכן ההיפודרום שהקים ביריחו - מבנה יוצא דופן שמבטא את חיי הפאר המגוונים של בית המלוכה והאצולה בסוף ימי הבית השני. אהוד נצר, יליד ירושלים, החל לרכוש את השכלתו האקדמאית בטכניון בחיפה בלימודי האדריכלות, וסיים תואר שלישי בארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שבה הוא משמש כיום פרוספור לארכאולוגיה. כאדריכל, עסק המחבר בשיקומו של הרובע היהודי בעיר העתיקה של ירושלים והשתתף בחיפורתיו של יגאל ידין בחצור ובמצדה. המחבר יזם וניהל חפירות ארכאולוגיות נרחבות בהורדיון התחתית, באתר ארמונות החורף ביריחו, בארמון שונית הסלע בקיסריה ובאתרים נוספים; וכן לקח חלק פעיל בניהול החפירות בציפורי. תרומתו הרבה של המחבר לחקר האדריכלות של בת חשמונאי ושל הורדוס באה לכלל ביטוי חי בספר זה.