אריה פצוע הוא סיפורו של נער בעל ידי זהב שאהב לשיר לפני המלחמה, שר והנהיג צעירים בגטו, שרק מנגינות ושרד את מחנות העבודה זקסנהאוזן וקניגסווסטרהאוזן.
אחרי המלחמה המשיך לשיר בקיבוץ ולא חדל גם כשהחלום נשבר.
לצד סיפור הרפתקאות של אותו נער, שבגר והיה לסב, מביא נכדו את סיפורו שלו על נעוריו בתיכון ועל חוויותיו בצבא ובמלחמת לבנון השניה.

סיפוריהם של הסבא ושל נכדו מתמזגים לעלילה מפתיעה, רוויית מתח ואלימות, שבה נבחנים מחדש גבולות החברות והחמלה.
דווקא מבעד לעיני הנכד המרדן נראה הטירוף בחייו הסוערים של הסבא מציאותי ואפשרי גם היום.
השניים חושפים את עלילותיהם, זה בנגרייה בגטו וזה בתיכון בתל אביב, זה במחנה הריכוז וזה בבסיס הצבאי, זה באהבת השירה העברית וזה במיומנות הפלייסטיישן.
צעד צעד הם מתאחדים לשיתוף פעולה בבית האבות והופכים לנפש אחת.
עד שאחד מהם חייב ללכת.
זהו סיפורו של הבלתי-אפשרי, אשר בניגוד לרצוננו שב אל חיינו ואין לנו אלא להתמודד איתו.

עמוס טלשיר נולד בשנת 1950 בקיבוץ מעלה החמישה להורים שורדי שואה.
למד קולנוע ותקשורת והוביל במשך שלושים שנה קבוצת תקשורת ופרסום בבעלותו ובשותפות בינלאומית.
אריה פצוע הוא ספרו הרביעי.
ספריו הקודמים: כמו כלבים מחוברים (ספרית פועלים, 1977), מאמין קטן (בוסתן, 1978), ואלוהים אוהבת אותי (חרגול, 2008).

שם הספר
אלוהים אוהבת אותי
טרזן יופיע פתאום
אחד מהפרובינציה
האצטדיון