עיקרי דבר התצלומים בספר הזה אינם תצלומים של התרחשויות היסטוריות. הםא אינם מתרכזים סביב נושא מסוים אחד. המצולמים הם אנשים אנונימיים, השותפים להתרחשויות בנאליות, שכולן יחד משקפות את פניה האנתרופולוגיים של החברה שלנו. זהו תיעוד של ``לא ארועים``, תמונות רחוב יומיומיות של רגעים שנשלפו מתוך הזרם הבלתי פוסק של החיים. כיוון שאלה תצולמים מהירים, לא מתוכננים, לפעמים זמן התרחשותם זהה לאורך חשיפתם במצלמה. לפיכך רבים מהם אינם שלמים מבחינת הקומפוזיציה, אינם בהכרח אסתטיים, אבל כולם אומרים משהו אותנטי על הזמן והמקום שלנו. לצילום התיעודי יש גם ערם מוסף אחר: נקודת מבטו האישית של הצלם. לא די במצלמה שתוצב בפינת רחוב ותצלם כל חמש שניות באקראי את מה שחולף על פניה. חייב לצאת משהו מתוך נשמתו של הצלם, מוחו, אישיותו, תמונת העולם הפרטית שלו. אין שני צלמים שיראו התרחשות אחת באותו אופן. וגם הספר הזה משקף את זווית הראייה הפרטית שלי.

שם הספר
עין לציון
כמו כלב
עקב התקפת טילים על ישראל ---
הארץ שלנו (צילומים)