“סיפורים מתל אביב של סוף השלטון העותמני. האוכלוסיה מעטה. השלטון נוגש. הגליה בפתח. דמויות בודדות של אנשים אבודים, אבל חיים וממשיכים את תקוותיהם ואסונותיהם צמוד לחופי הזהב של העיר העברית הראשונה. מעורר געגועים בכתיבתו של אשר ברש ומקסים בציוריו של נחום גוטמן.”