|
"המורה, שלא תגידי שאנחנו דפוקים" - מקומן של מערכת החינוך והקהילה בהתפתחותה של תת-תרבות נגד מירה קרניאלי |
"המורה, שלא תגידי שאנחנו דפוקים"מקומן של מערכת החינוך והקהילה בהתפתחותה של תת-תרבות נגדמירה קרניאלי |
|
תקציר הספר
הכינוי "ערסים" ו"פרחות" נחשב לכינוי גנאי של תלמידי השוליים בבית הספר העל יסודי ביישוב קהילתי מבוסס בצפון הארץ. הספר שלפנינו מתאר לעומק את תפיסת עולמם של תלמידי השוליים ביישוב, מנקודת הראות שלהם ושל מוריהם.הספר מתאר את תהליך היווסדותה של תרבות ה"ערסים" ו"הפרחות" וכיצד הקבוצה הפכה את כינוי הגנאי למנוף של עוצמה, כבוד וכוח משמעותיים, הפוגעים בנורמות המקובלות בקהילה. ספר זה יכול לסייע לכל איש חינוך ולכל אזרח בעל מודעות חברתית, אשר התהליכים החברתיים בחברה הישראלית חשובים לו. הספר מתאר את דפוסי האלימות הקיימים בבית הספר ובקהילה ומציע דרכים למנוע אלימות זו.
ד"ר מירה קרניאלי היא אנתרופולוגית חינוכית ומרצה בכירה באורנים – המכללה האקדמית לחינוך, התנועה הקיבוצית. משך שנים רבות עבדה כמורה בבתי הספר והייתה שותפה לפעילויות קידום ושינוי בבתי הספר ובקהילות השונות
ד"ר מירה קרניאלי היא אנתרופולוגית חינוכית ומרצה בכירה באורנים – המכללה האקדמית לחינוך, התנועה הקיבוצית. משך שנים רבות עבדה כמורה בבתי הספר והייתה שותפה לפעילויות קידום ושינוי בבתי הספר ובקהילות השונות
פרסומת
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים