פיסול כמולדת הוא מונוגרפיה מרתקת של זוג אמנים מחשובי היוצרים בישראל רודי להמן ובת זוגו הדוויג גרוסמן. רודי והדוויג עלו ארצה מגרמניה ב-1933 ותפסו בהדרגה מקום מרכזי בחיי האמנות הישראלית כאמנים יוצרים ומורים. רודי להמן הוא שהניח יסודות לפיסול אורגני פיגורטיבי ומופשט, ארכאי ומודרני בארץ, וגידל דור של תלמידים שהפכו למובילי הפיסול הישראלי כמו מנשה קדישמן, יגאל תומרקין ועוד. יצירותיו נמצאות בכל המוזיאונים החשובים בארץ. הדוויג גרוסמן היא זו שהניחה את היסודות ליצירה הקרמית בארץ. רודי להמן והדוויג גרוסמן שנפגשו בבית הספר לאומנות בברלין היו שני אמנים מנוגדים בטבעם, ועם זה שותפים אמיתיים בהרגשת הייעוד שלהם שהיה חדור אידיאליזם אמנותי. רודי – הלא יהודי, ממוצא מעורפל ללא חינוך פורמלי, צמא לתרבות, והדויג יהודיה, ציונית, אישיות דומיננטית בת למשפחה אמידה. פרשת חייהם המסתיימת בניצחונם האמנותי – לאחר שזכו בהכרה ללא עוררין – היא בכל זאת טראגית, לאור כל המכשולים שהיה עליהם לעבור הן כאמנים, והן כעולים שחוו חבלי קליטה קשים בארץ חדשה.הספר, המתבסס בין השאר על מכתבים וכתבי-יד של האמנים, משרטט ברגישות ובהבנה עמוקה את הפן האישי ואת המארג המשותף של חיי האמנים בסביבה התרבותית והאמנותית שבה הם פעלו ויצרו החל מאמצע שנות השלושים ואילך. הוא כולל היבטים היסטוריים וסוציו-פסיכולוגיים וניתן למצוא בו אף מעין אנליזה של תופעת היצירה בתא הזוגיות. הספר גם מאיר את הפרספקטיבה הפמיניסטית העכשווית המעניקה נופך נוסף של רלוונטיות תרבותית. מאחורי כתיבת הספר: הלגה קלר היתה תלמידתו של רודי להמן לזמן קצר יחסית אולם המפגש עם האיש הותיר בה רושם עמוק המלווה אותה עד היום. לאחר מותו נוצרו יחסים קרובים גם בינה ובין אלמנתו, הדוויג גרוסמן, והיא לקחה על עצמה את הטיפול בה עד יום מותה (1998), במשך קרוב לעשרים שנה. על פי בקשתה של הדוויג מונתה לאחראית על העיזבון האמנותי והאישי של זוג האמנים וכן להנצחת שמם. בזמן פינוי הבית מצאה קלר חומר תיעודי רב וכן מכתבים ומסמכים אישיים שחשפו את סיפור חייהם של הזוג והפיצו אור על האישיות יוצאת הדופן של כל אחד מהם. העיון בחומר הרב, ברובו בגרמנית ופענוח כתב היד הגותי של רודי והכתב הכמעט בלתי קריא של הדוויג, ארכו כארבע שנים כשבנוסף לחומר הכתוב נעזרה קלר בראיונות רבים שקיימה עם חברים ותלמידים של בני הזוג.
גדעון עפרת ליווה את כתיבת הספר מראשיתו ועד סופו והוסיף הקדמה לספר.