אין דבר חשוב יותר מאשר לקרוא שירים לילדים צעירים. השקעה שעולה על כל חיסכון, אוצר שגדל מעבר לכל חשבון. שכן בחמש השנים הראשונות לחייו משלים הפעוט שמימה שהיא מן המורכבות בפעולות האנוש. באותם שנים אוזניו פתוחות, ראשו קולט, מוחו כספוג, לבו נהנה מאהבת הגדולים ואיברי ההגייה שלו גמישים ובתהליכי הבשלה. הוא רגיל לקלוט נתונים רבים שעדיין איננו מבין לחלוטין - ברבות הימים הם ישרתו אותו היטב, למעשה הם יהיו התשתית לכושר הביטוי שלו - כרטיס הכניסה לחברה. כשאתם קוראים בקול - תופפו עם האצבעות על השוק של הילד, על מסעד הכורסה, וגם ככה סתם על השולחן בשעת הארוחה - דקלמו את החרוזים, ותגלו, שמסיבה משפחתית יכולה להיות חוויה לימודים, ושיום הולדת הוא הזדמנות לא רק לקבל מתנות, אלא גם להעשיר את אוצר המילים של בעל השמחה: לכבשה יש דיר, לפרה יש רפת, לסוסה - אורה, ולי יש יום הולדת. ודגדוגים, מסתבר, מתאימים כדי לעדן את השפה, ובמשחק ללמוד לדייק במילים: אם אתחפש לפרח, אעמד בגינה ונמלה תדגדג לי ברגל, סליחה, בגבעול. אם אתחפש לפרפר, אצבע את הידים, סליחה, את הכנפים, בצבע כחול. אחרי שנים תוכלו להגיד לילדים, שיבואו אליכם עם הנכדים, את מה שכותבת מיכל סנונית: איך זה קרה לא אדע להסביר, שפתאום בא לי שיר. ותיזכרו במה שקראתם על גב הספר, בפעם הראשונה שראיתם אותו. ד``ר צביה ולדמן, בלשנית התפתחותית
