רותי שמעה אגדה אפריקנית, הוסיפה תפים וחרוזים וכתבה אותה. אפרת צירה ציורים, ואז נסעה לאפריקה לבדוק איך שם באמת (וכמעט נשארה). איה נדלקה ועצבה. עכשיו כל מה שנשאר זה לקרוא, או לבקש מאבא או מאמא שיקראו לכם, ואם תתופפו בזמן הסיפור על שולחן או כרית, או אפילו לעצמכם בראש, אולי תרגישו בלב קצת קופים, תופים וקרוקודילים (כמו שרותי הרגישה).