אמיתות ברורות הנחו אותו בדרכו בביקורת... בשנינות וכחריפות בא הוא להוקיע כל טשטוש של גבולות, כל ערפול של מושגים, כל בלבול של הערכה בין טהור לטמא, בין יפה למכוער, בין אמת לשקר, בין דמיון למציאות. ברוך קורצווייל העז להיות חכם! באותו קנה מידה חמור שנבע אצלו מחיובה של שלמות שלא מעלמא הדין. מדד הוא את מפעלי האמנות השונים, את הספרות העברית החדשה לגילוייה השונים, את חכמת ישראל ומדע היהדות, את התנועה הציונית - לאומית. משה שוורץ - ספר ברוך קורצווייל קורצווייל לא היה רק איש מדון בטבעו; הוא נקט קודם כל עמדה עיונית לוחמת, שבבסיסה עמק מאבק חסר פשרות למען אמיתות חד משמעיות בהן האמין, וכנגד כל נוחות קרתנית וכנגד כל `בעל בתיות` זעיר בורגנית, הוא המשיך כל ימיו לראות עצמו, כמי שנמצא מחוץ לתחומה של ``הפרהסיה האינטלקטואלית הרשמית, הממסדית`` של הרבנות האורתודוכסית מחד גיסא ושל-מדעי היהדות ``האובייקטיביים`` מאידך גיסא. ההימצאות מחוץ לתחום היתה לדידו עובדה ולא ``יעוד``. יהוידע עמיר ...תפקיד מזקק (נודע) לפולמוס הסאטירי ולסארקאזם, פצצות הצחוק שהם מעוררים משחררות את הרוח האנושית מעול הכיבוש הטוטאליטארי של הטפשות המושבעת, ובמלחמה בהן צריך המבקר לראות את אחד התפקידים הקדושים שלו. משום כך גם מחובתו הוא להשתמש בסאטירה ובאירוניה כדי להיות נאמן לשליחותו (...) ב. קורצוויל - על הפולמוס בביקורת