מסכת הגותו של אהרון דוד גורדון - מהבולטים באבותיה הרוחניים של הציונות העובדת ודמות מרכזית במחשבה היהודית במאה העשרים - נפרסת בספר זה תוך כדי בחינת מקורותיה במורשת התרבות היהודית ובייחוד בקבלה ובחסידות. מסתבר שלמשנת גורדון נודעת אקטואליות חריפה לעולם האנושי שעל סף המאה העשרים ואחת, ובעיקר בשלושה מימדים מרכזיים שלה: א. אנתרופולוגיה פילוסופית שהאדם היחיד הוא צירה המרכזי. אך אין זה אדם כשלעצמו, ביחידותו: "יש לו שם" המתגשם בהקשרי היחד (קהילה, ציבור וחברת עם) והסביבה התרבותית - מורשתית שלו. ב. הומאניות יהודית המבוססת על תפישת מעגלות ההשתייכות של האדם היחיד - המשפחה, העם, משפחת האדם בכללה - כמכלול אורגני. ג. האדם והסביבה, זיקות הגומלין שבינו ובין איכות היקום. גורדון הטרים את כל ההידרשויות של תרבות המערב לבעיתיות האקולוגית. אך איכות הסביבה נידונה אצלו כענין מהותי שמעבר לכורח הציויליזטורי.

שם הספר
הרוח במציאות - מגמות העיצוב בהגות בובר
שיח לוחמים - פרקי הקשבה והתבוננות
מורשה: קובץ שיחות ומאמרים
מענית הלב - מנחת דברים למוקי צור