לו ידע אהרון שידלובסקי, חבר כנרת ואיש העליה השניה, כי יכתבו עליו ספר - היה מרים קול זעקה. לגבי דידו הכתיבה באה כתחליף מסוכן לעשיה, לפעולה היוצרת בתוך המציאות. אם היה שומע שרבים היו שותפים ביצירת הספר היה משתתק, מן הסתם, ובמעין מחאה פרטית מסרב בעקשנות לקרוא בו. מוטי זעירא, חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד ומחנך, החוקר את עולמם של חלוצי העליה השניה והשלישית, משרטט כאן ביכולת סיפורית מרשימה ובעין בוחנת את דיוקנו של אהרון שידלובסקי, על הסתירות הרבות שהתקיימו בו - אידיבידואליסט קיצוני שהיה גדול המאמינים בחיי יחד: פאציפיסט אידיאולוגי שעסק שנים רבות מחייו בענייני הגנה ובטחון: איש עקרונות תאב ויכוח, השש לקרבות רעיוניים אך נזהר כל ימיו לבל יפגע באיש: רציונליסט אדוק ומאמין תם. בספר זה מצטרף אהרון שידלובסקי בתודעתם של הקוראים לגלריה הייחודית של חלוצי העלייה השניה, וקונה לו מקום של כבוד בין דמויותיהם של ברל כצנלסון, רחל, א.ד. גורדון, צבי שץ וחבריהם.