“לכל ניצול שואה יש סיפור מרתק. בין שכתב אותו ובין שלא כתב. אך יש כל כך הרבה שכתבו... ויש כל כך הרבה שקראתי...
אני דווקא משתדל להימנע מקריאה מוגזמת של "ספרי שואה". תמיד אני חושש מאובססיביות בנושא הזה... אבל קשה היה לי להתחמק מהספר הזה שעליו המליצה לי אשתי.
והוא סיפור הצלתה האישי של המחברת אותו: רות ציפריס
כאילו ששימבורסקה המשוררת הגדולה הקדישה אותו בשירה הידוע - במיוחד עבורה (בתרגום רפי וייכרט)
"נִצַּלְתָּ כִּי הָיִיתָ רִאשׁוֹן
נִצַּלְתָּ, כִּי הָיִיתָ אַחֲרוֹן,
כִּי לְבַד. כִּי אֲנָשִׁים.
כִּי לִשְׂמֹאל, כִּי לְיָמִין.
כִּי יָרַד גֶּשֶׁם. כִּי נָפַל צֵל.
כִּי שָׂרַר מֶזֶג אֲוִיר שִׁמְשִׁי.
מַזָּל שֶׁהָיָה שֵׁם יַעַר.
מַזָּל שֶׁלֹּא הָיוּ עֵצִים.
מַזָּל שֶׁמְּסִלָּה, וָו, קוֹרָה, בָּלַם.
מִסְגֶּרֶת, סִיבוּב, מִילִימֶטֶר, שְׁנִיָּה.
מַזָּל שֶׁתַּעַר צָף עַל הַמַּיִם.
בִּגְלַל, מֵאַחַר ש, וּבְכָל זֹאת, אַף עַל פִּי.
מַה הָיָה אִלּוּ יָד, יָד רֶגֶל,
בְּפֶסַע, כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה
מִצֵּרוּף הַמִּקְרִים."

לציפריס היו התושייה והעוז לשרוד גם בגטו ורשה עצמו, לקפוץ מרכבת למחנה ההשמדה יחד עם ילדתה ובשרשרת של נסים של התחמקויות מהמוות עם המון תעוזה ותושייה, הצליחה לחיות בוורשה הנוצרית, לשרוד את המרד הפולני בוורשה ואף להציל את ילדתה.
הסיפור כל כך מרתק עד שקשה לעזוב אותו כך שקראתי אותו במהירות הבזק...
מעט קשה להשיג אותו אבל אני ממליץ מאוד.”