פרשת שבתי צבי היא מן הפרשות הגורליות בתולדות ישראל בגולה.
היא זעזעה בשעתה את אשיות קיומם הרוחני והסוציאלי של קיבוצי היהודים ברחבי התפוצה, ורישומיה ניכרו דורות לאחר סימו של ה"מאורע".
ואף על פי כן נגעה בה ידו של ההיסטוריון רק במרופרף ובמקוטע, והפרשנות היתה מרובה בה על חקר העובדות והקשריהן.
רק עם פרסום מסתו של פרופ' גרשם שלום "מצווה הבאה בעבירה", לפני עשרים שנה, נפתח פרק חדש בחקר שבתי צבי והתנועה השבתאית.
פרופ' שלום נתפרסם כחוקר תורת הקבלה, מקצוע שהוא מורה באוניברסיטה העיברית בירושלים מאז שנוסדה, ועיוניו בתורת הסוד העברית הובילו אותו לפרשת שבתי צבי והעמיקו את ראייתו בקשרים שבין המחשבה המיסטית היהודית והתנועה המשיחית.