“פרופסור קרל פרנקנשטיין הלך לעולמו כבר לפני כעשרים שנה אך עמקות ורעננות מחשבתו במינעד רחב של נושאים ממשיכים לעורר התפעלות ומחשבה ולעתים גם מחלוקת עזה. איש הגות ומחקר שניסה כל ימיו, ובמיוחד בשני העשורים האחרונים לחייו ליישם את התאוריות שלו הלכה למעשה. היסודות ההומניסטיים של השקפתו החינוכית באים לידי ביטוי בספר תמציתי זה, בעיקר במאמרים על האוטונומיה בחינוך ועל הפערים בחינוך. איני יודע אם באוניברסיטאות משתמשים כיום במאמריו בעיקר בגלל העקרון של חדש מפני ישן תוציא, אבל הקורא המשכיל ימצא עניין ואתגר באסופת מאמרים זו.”