ספר זה נכתב בעקבות רצח ראש הממשלה יצחק רבים בידי תלמיד של אוניברסיטת בר אילן. הויכוח הציבורי שהתלהט סביב השאלה האם לגיטימי קיומה של אוניברסיטה דתית והדימוי המפלגתי הפוליטי שלה, הניעו את המחבר לחקור כיצד ניתן הכשר לעצם הקמתה. הספר דן ביחסי הפוליטיקה והאקדמיה בישראל, ומנתח את התחרות בין האוניברסיטאות הגדולות במדינה. בסיום בוחן המחבר בכנות ובאומץ את דמותה של אוניברסיטת בר אילן כיום. הספר מתמקד בתקופה שבין השנים 1965-1950. אינטרסים אישיים, מוסדיים, אידיאולוגיים ומפלגתיים הנחו אז את מייסדי אוניברסיטת בר-אילן ואת יריביהם, וכולם נחשפים כאן לראשונה. שרי החינוך בן ציון דינור, זלמן ארן ואבא אבן; הפרופסורים ברוך קורצוויל, אפרים אלימלך אורבך, יעקב כ``ץ ובנימין מזר; נגיד בנק ישראל דוד (דולק) הורוביץ והשופט העליון חיים כהן הם אישי המפתח בספר. זהו מחקר חלוצי וחושפני, המבוסס על מסמכים פנימים שטרם נעשה בהם שימוש מחקרי: תמלילי הדיונים במועצה להשכלה גבוהה ובועדות ממשלתיות, ומבחר תעודות מארכיוני האוניברסיטאות. ד``ר מנחם קליין, מזרחן וחוקר יחסי אינטלקטואלים ופוליטיקאים, מכהן כמרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. ספרו ``יונים בשמי ירושלים: העיר והמשא ומתן לשלום 1997-1977`` יראה אור בקרוב.