“בשנתיים האחרונות אני עוברת תהליך מדהים עם עצמי; תהליך של מודעות, של ניקוי עצמי, של שחרור חסמים וחסימות. זה לא תהליך קל, הוא הרבה פעמים מטלטל, עמוק מאוד, משפיע במידה רבה על מצב הרוח, אבל הוא הכרחי וחיוני, לפחות בעבורי. כחלק מהתהליך הזה, שהתחיל בהחלטה מודעת שלי שאני רוצה לשפר לעצמי את איכות החיים ולהשאיר דברים בעבר, הלכתי גם לקואוצ'רית לטיפול קצר מועד אינטנסיבי ואפקטיבי מאוד.
היתרון הגדול של קואוצ'ינג, בניגוד לטיפול פסיכולוגי, לדוגמה, הוא באמת אורך הטיפול והמיקוד שבו. מגדירים מטרה וחותרים אליה. ההתמקדות בעבר, בהעלאת גרה של טראומות מודחקות או זיכרונות קשים, היא רק לצורך ההתקדמות והסרת המחסומים שמלווים אותנו בחיים.
קואוצ'ינג מתאים לכל מטרה; החל במציאת זוגיות, דרך שינוי קריירה וכלה בשיפור הביטחון העצמי. במהלך האימון, המטופל מקבל כלים ולומד להסתכל במראה (מכאן "אספקלריה") בצורה כנה, לומד מהם העקרונות שלפיהם הוא חי את חייו, מהן החוזקות והחולשות שלו ולאן הוא שואף להגיע.
הספר "אספקלריה" סקרן אותי, כמובן, בשל הנגיעה האישית שלי לעניין. מחברת הספר, רונית כהן-תמיר, חוותה בגיל 45 שני משברים אישיים שטלטלו את חייה ושלחו אותה לטיפול של אימון אישי. תהליך האימון שעברה גרם לה להבין שזה הייעוד שלה בחיים ומאז היא עוסקת בתחום. הספר מתאר תהליכי אימון אישי אמיתיים שעברו מטופלים שלה (השמות בדויים כמובן), 10 סיפורים על 10 תהליכים שונים, כשלכל אחד הייתה מטרה אחרת.
קשה לי לבטא במילים את ההנאה שהסבה לי הקריאה בספר. הצלחתי למצוא מעט מעצמי בכל אחד מהתהליכים שמתוארים בספר. היא מתארת את השיטות שבהן היא השתמשה עם כל אחד מהמטופלים, וכיצד היא עזרה להם להשיג את המטרה שלהם. הרבה פעמים אנשים בטוחים שרק הם חווים את מה שהם חווים, ונחמד לקבל תזכורת לכך שאף אחד לא לבד, שתמיד יש עוד שכמותי, שבסופו של דבר ההתלבטויות וההתחבטויות הן מנת חלקם של כולם, בכל תחום שהוא. אחד המשפטים הראשונים שלמדתי בסדנת הכתיבה שאני משתתפת בה בימים אלה הוא "הכי אישי הוא הכי אוניברסלי". וזה כל כך נכון.
דוגמאות למקרים שמוזכרים בספר: משוחררת טרייה מהצבא שהגיעה לאימון אישי משום שלא הצליחה להחליט על הכיוון המתאים לה בחייה ולא ידעה להגיד לא. או בחורה צעירה שנמצאת בזוגיות מאושרת, אבל לא מסוגלת לסמוך על בן זוגה, מקנאת לו ולא מצליחה להציב לעצמה גבולות ולתת לו מרחב אישי משלו. או בחורה שלא מסוגלת לסלוח להוריה על כך שגרמו לה להיפרד מבן זוג שאהבה. (הספר כולל סיפורים של מטופלות ממין נקבה בלבד).
נהניתי מאוד לקרוא על השיטות שבהן רונית כהן-תמיר השתמשה עם כל אחד מהמטופלים. את חלקן הכרתי במהלך השנתיים האחרונות, במסגרות השונות שהתנסיתי בהן. היה נפלא להכיר שיטות נוספות. הקריאה בספר הייתה מלווה בהנהונים בלתי פוסקים בראש ובאמירת "זה כל כך נכון" לגבי כל שיטה וכל כלי טיפולי שמופיע בו.
אני לא אגזים אם אומר שזה אחד הספרים החשובים שקראתי בחיים שלי. זה לא ספר ניו אייג'י מהז'אנר של "איך לשפר את חייך", "100 עצות לזוגיות טובה" וכדומה, אלא ספר שימושי שמספק כלים ושיטות שניתן להשתמש בהם ביום יום, בסיטואציות שונות. כל כולו מלא בעצות של "לגזור ולשמור". אני ממליצה עליו לכל אישה באשר היא. אני מרגישה שהוא תרם לי המון, אפילו מילא אותי. הוא לימד אותי הרבה ומאז שקראתי אותו אני לא מפסיקה להמליץ עליו לכל חברותיי.
ההסתייגות הקטנה והיחידה שיש לי לגבי הספר הזה היא ה"הפי אנד" שיש לכל אחד מהמקרים. זה נשמע איכשהו טוב מדי מכדי להיות אמיתי. כלומר, אני מתארת לעצמי שהאימון האישי עזר לכל אחת מהנשים בדרך כלשהי ועזר לה להתקרב לעבר הגשמת המטרות שלה, אבל המהירות שבה זה קרה (לדברי מחברת הספר) לא נשמעת לי אמינה לגמרי.
אבל מעבר לכך – ספר נפלא נפלא נפלא! מתאים לכל אישה, על הדילמות וההתחבטויות שהיא עוברת בחיים, מתאים לכל הגילאים. ספר ממלא, מעשיר, משפר חיים ולגמרי מרתק.
אגב - כנראה נפלה טעות באתר, כי המחברת היא ממש לא כנרת טריפון, ושנת ההוצאה היא 2013.”
