ההיסטוריון היווני תוקידידס שם בפי מנהיג אתונה פריקלס, את האימרה:"מי שאינו יודע כיצד להתבטא-דינו כמי שאינו יודע לחשוב". הדמוקרטיות הקדומות ראו את הרטוריקה כדיסציפלינה אקדמית מכובדת ופיתחו אותה היטב בתכנון מערכות החינוך. העדיפות המובעת בכך אינה מופרזת. יש בסך הכול שתי דרכים להשפיע על בני-אדם -האגרוף והלשון, הווה אומר, הנשק והמלה המדוברת והכתובה. מי שמעדיף את השכנוע יותר מאשר את הפעלת הכפייה, ימצא בעמודים אלה דגמים משופרים של סגנונות המבשרים לראשונה יצירת מסורת ישראלית של רטוריקה. ישראלים אינם ידועים כחובבי שתיקה קנאים ואם יש דיבור מרובה מוטב שיהיה בעל רמה. אבא אבן.

שם הספר
מילים בסוף הדרך - הספדים ישראלים