אתם, המבקשים אחר אושרכם, הניחו לתבונה שתברור למענכם את מושא עונגכם. שמא בלעדיה תבחרו בחירה עיוורת או תשלו עצמכם בחירתכם. אל תתנו אמון במקסמים אשר היא פוסלת. חבקו רק את מי שהיא מאשרת; תנו לה להכתיב להנאתכם את המידה ואת המטרה והישמרו מלהפליג מעבר למטרה הזאת. ברם, כיוון שסיימה את השידוך עליה לסגת בענווה לבל תפריע להנאתכם בהתחכמות פזיזה. לא נכדי כרך הבורא המיטיב אותה תחושה עמומה במקסם, לא בכדי נתן בכל יופי את הכשרון לעורר את התחושה הזאת. התבונה בלבד אינה יכולה להעניק אושר אלא ליצור שכל-כולו תבונה. עלינו לחוש, ליהנות ולהיות מאושרים.