“מאחורי ההר ישבו שלושה גמדים, לא אכלו ולא שתו רק ישבו ופטפטו.
אין כמו דימיון וגמדים כדי להפוך ילד למאושר. טוב, לפחות כך אני חושבת כשאני נזכרת בילדותי. האפשרות לקחת חפץ ולהפוך אותו לאחר תוך שילוב סיפור אחר, מרתק לא פחות, פשוט קסומה בעיניי. האפשרות לשחק במרחבי הדימיון ולהחליט מה שמתחשק להחליט בכל רגע נתון, בכל רגע שיש בו מצוקה, נותן לילדה נקודת מבט אחרת על רגעים קשים. תמיד יש דרך להילחץ ממצבים קשים, או מרגשות לא נעימים, לא? צריך להשתמש בדימיון...
אחד הספרים האהובים עליי, אולי בגלל שאני אוהבת לאלתר, ולהפוך אגוז לשרשרת זהב (דימיון, דימיון...)”