בתוככי ההגשמה הצבאית היהודית בארץ ישראל היה הפלמ``ח הגורם המקורי והמתסיס ביותר, שגרף בחלוציותו את העוסקים במחשבה ובביצוע הצבאי הציוני. אין מערערים על כך כי לפלמ``ח היה חלק מכריע במאבק נגד הבריטים; לא רק בפעולות הלחימה, דוגמת ``ליל הגשרים``, אלא גם במאבק הקובע של ``ההעפלה`` וההאחזויות ההתיישבותיות. אין חולק על תפקידו החלוצי והמוביל של הפלמ``ח במלחמת העצמאות הן בעיצוב תורת הלחימה הייחודית והן כדוגמה של מנהיגות ועוז רוח. ברור כי הפלמ``ח הציל את ירושלים, הנגב והגליל העליון המזרחי, והביא לכך שיכללו במדינת ישראל. אין ספק שהשאיר חותם ניכר על צה``ל לאחר מלחמת העצמאות. לא תהא זו הגזמה אם נשתמש כלפי הפלמ``ח בפרפרזה מדבריו של ווינסטון צ`רצ`יל על טייסי חיל האויר הבריטי לאחר ``הקרב על בריטניה`` בשנת 1941: מעולם לא חבו רבים כל כך (עם ישראל) למעטים כל כך (הפלמ``ח).