באספה שלא מן המניין של הוועדה להנהגת הצנע היה דיון, שנמשך חמש שעות, על הנושא: הגבלת כל נואם ל10- דקות! אין חדש תחת השמש - ודאי לא תחת השמש הישראלית החמה והמלהיטה את הרוחות. כשקוראים את תולדות היישוב העברי: העליות הראשונות, תקופת החלוצים ועד לשלהי ``תקופת הקוקו והסרפן``, נוכחים אנו לדעת כי, בעצם, כל מה שהיה הוא הווה והוא שיהיה! בלי שום סדר כרונולוגי מכוון, נספר על התרחשויות ועל אירועים, שיוכיחו את קביעתנו זו. נדגיש את הצד ההיתולי-סאטירי של ההוויה החלוצית, ונספר במיוחד על ``מה שהצחיק את אבותינו החלוצים`` תוך ידיעה שהוויה זאת היתה תמיד (עד עצם היום הזה, למעשה) מלווה במנה גדושה של אירוניה, מרירות, דמעות ו... צחוק! בחינת עין אחת צוחקת ועין אחת בוכה. בעיות פוליטיות, חברתיות, דתיות, בעיות ציוניות, סוציאליסטיות רביזיניוביסטיות: בעיות השלום עם הערבים ובעיות של סתם יחסים בין יהודים ליהודים - כולן כולן מוצאות ביטוי במה שחוו, דיברו וחשבו אבותינו בימי ה``קוקו והסרפן``. כל אלה בחיוך מסוים - בלי להביע שום דעה פוליטית אישית כלשהי! הנה הם הקוקו והסרפן, בראי שהוא טיפ טיפה מעוקם! החומר לוקט מביטאונים להומור ולסאטירה שיצאו לאור (עשרות - בלי גוזמה) באותם ימים.