הסיפור מתאר יום אחד בחייה של יוטה, יום שאינו כשאר הימים. ביום הזה סבתא האהובה והמסורה אינה מחכה לה, כרגיל, ליד החלון בשובה מבית הספר, אלא שוכבת ללא ניע במטתה, פניה חורים ואפה חד, וכולה זרה ושונה. יוטה יוצאת מביתה וחוששת לחזור אליו. באותו יום קורים לה דברים, שקרוב לודאי לא היו קורים אלמלא החרדה לשלום סבתה. היא פוגשת את דירק מהכתה המקבילה, וקשר לא צפוי מתפתח ביניהם... הספר מתאר בדרך מקורית ומעודנת התמודדות עם שאלת הזקנה והמות, ולעומתם - את התפתחות הידידות והקרבה בין ילדה לילד. הספר זכה בפרס הלאומי הגרמני לספרות ילדים.