חשבון הנפש של דור הכיפות הסרוגות במרכז קובץ השיחות שבספר זה עומד קרע משפחתי. קרע בין אנשים ש``צמחו באותה ערוגה``, קבלו אותו חינוך, השתתפו באותן מסגרות ונשאו שנים רבות את דגל הציונות הדתית ואת תפיסת ``תורה ועבודה``. השיחות החלו לפני כשמונה שנים בעפרה, ביוזמת הרב מנחם הכהן יו``ר ``מרכז ספיר`` - לתרבות וחינוך יהודי שבירושלים העתיקה, וישראל הראל יו``ר מועצת יש``ע, וחודשו בשנים תשנ``א ותשנ``ב. הן נפתחו בשאלה מדוע מפולג מחנה חובשי ``הכיפות הסרוגות``, בעת שלכאורה המשותף בין האנשים משני צדי המתרס רב על המפריד. הן נסתיימו בהכרה מכאיבה שאין גשר בין הצדדים. במהלך השיחות הלך והתבהר שלמרות הקירבה בשורשי הדברים קיים ריחוק ההולך וגובר בין המחנות, בקשת רחבה של נושאים: יחסי דת ומדינה, דמוקרטיה, מדינת חוק מול מדינת הלכה, היחס לנוכרי, משיחיות. אין כמעט נושא שהצדדים מסכימים עליו. גם התמורות הגדולות שחלו בעולם ובאזור ובמרוצת השנים - התפוררות ברית המועצות, חידוש העליה ההמונית, האינתיפאדה, המהפך בשלטון - לא שינו את עמדות הצדדים. ``למרה הצער`` - כותב המנחה בהקדמה - ``לא הגענו להבנה הדדית, וגם לא הונחו יסודות לגשר אידיאולוגי. עם זאת הצלחנו לקיים רב-שיח, גלוי לב, תוך נכונות ויכולת להאזין זה לזה, ותוך גילוי של יחס כבוד איש לרעהו``. בסיום מציג כל אחד ממשתתפי השיחות את האני מאמין שלו, מתוכו עולה נכונות לבדוק מחדש השקפות, להקשיב לזולת מתוך ענווה ובידיעה שיש לחיות עם הקרע, תוך תקווה, שהמאחד חשוב בכל זאת מן המפריד.