אבלאר - תיאולוג-פילוסוף נודע (בימי נעוריו גם טרובאדור) בתחילת ימי הביניים, בצרפת. הלואיז, אהובתו - אדם מוכשר, בעלת אופי מוצק. בשל תככים שבסביבה נאלצו השניים המסורים זה לזה באהבתם לחיות כל חיי סבלם בנפרד, במנזרים נפרדים. חיבורו העיקרי של אבלאר נשרף בפומבי בשל רעיונות אפיקורסיים שנחשפו בו. בנוסף לכך נעשה בגופו ניתוח מנוול: הוא סורס. על אף נפרדותם לא פסקו אבלאר והלואיז מהאהבתם ומגעגועים זה על זה. גורלם נשאר לתמיד כסמל של אהבת מעונים לא בוגדנית. מה שהמזל לא זיכה אותם בחיים - להתאחד - העניק להם המוות: אחרי מותם קברו את אבלאר והלואיז בקבר אחד.