חילופי אגרות עם סופרים והוגים, עסקנים ומנהיגים, מבני ברית ושאינם בני ברית, שטבעו את רישומם בחיי הרוח והציבור של אותה תקופה שסיומה חל בערב הטרגדיה הקשה ביותר של העם היהודי.
מרדכי מרטין בובר 1878-1965/הוגה דיעות יהודי, יליד וינה. ב-1898 הצטרף לתנועה הציונית. שימש פרופסור לדת ולמוסר יהודי. ב-1938 עלה ארצה. פרופסור למדעי החברה באוניברסיטה העברית, התמסר לחקר החסידות, הטיף להקמת מדינה דו-לאומית, יהודית-ערבית, בארץ ישראל. במשנתו הפילוסופית מבחין בובר בשני סוגי דו שיח: דו-שיח מוסרי בין 'אני' ל'אתה', המבוסס על כבוד הדדי, ודו-שיח תוקפני בין 'אני' ל'הוא'. המתבטא בניצול צד אחד כדי להשיג מטרה כלשהיא. אחרי מלחמת עולם השנייה נסע ברחבי העולם ונתפרסם כאחד מגדולי הוגי הדיעות בדורנו. תפיסתו הפילוספית קנתה לה מקום ראשון במעלה והשפיעה הרבה על חוגים נוצריים. חתן פרס ישראל במדעי הרוח 1958.