“שנים חיפשתי את הספר שזכרתי כי קראתי פעם ראשונה בחיי כספר.יותר מזה -פעם ראשונה בחיי כילדה בת שבע שאחזתי בספר ממש פיזית .
אז -לפני הכניסה לבית הספר עממי -אף אחד לא ידע את אותיות הקריאה ,בטח בשכונה שבה גדלתי בדרום ת"א .

אבי זצ"ל הביא לי אותו מספריית סולל- בונה בחברה הזאת שעבד בה כטייח ,אז עוד המדינה הייתה סוציאליסטית והוקמו ספריות ציבוריות כדי לתת מענה לפועלי הארץ ולמשפחותיהם . אני זוכרת את הספרייה כצריף שנבנה על הגג של בניין בפסג' של קולנוע תמר בת"א .{שם הקרינו בדר"כ סרטים שאנחנו היום מסווגים אותם ככחולים }.
בצריף היו מדפים,מדפים מברזל ובו ספרים רבים ,חדר דחוס בספרים .ללכת לשם עם אבי להחליף ספר או שהוא היה מביא לי בעצמו -זה זיכרון יקר לי מאוד מאוד .

אני זוכרת עד היום את מגע ידיי על הספר הזה ,הוא היה גדול יחסית,צבעוני והדפים מחוספסים . התחושה הפיזית של להחזיק ספר בידיי בפעם הראשונה בחיי -זהו זיכרון שאיני יכולה לשכוח לעולמים

אני שמחה נרגשת ומאושרת שהצלחתי למצוא אותו במדיה התקשורתית עכשיו ,ולהעלותו לרשימת הספרים שלי .



איזה אושר !!!”