בסוף חודש מאי 1994, בשלהי שנת הלימודים האקדמית, קיים פרופ` גרשון ויילר את הסמינר האחרון שלו בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. היה זה מעמד צובט לב: גם הוא גם תלמידיו ידעו שלמעשה זוהי הפגישה האחרונה עם מורה אהוב ורב השראה. בן 68 היה אז גרשון ויילר, ובאה עתו לצאת לגמלאות. כשעמד מול תלמידיו באותה שעה של פרידה ברי היה לו ולהם כי ספורים ימיו. מקץ חודשים אחדים הכריעתו המחלה הממארת. ספר זה כולל לראשונה בכפיפה אחת מבחר מכתביו והגותו. בעת צאתו לאור, בקיץ 1996, הוא מפתיע במידת האקטואליות שבו. בספר באה לביטוי תרומתו הפילוסופית של ויילר לסוגיות שהן בעלות אופי עקרוני ומעשי גם יחד: תיאוקרטיה יהודית, ההלכה נגד המדינה, מדינה וחינוך, פרספקטיבה ישראלית על האלימות, כוח הזרוע וההונאה, ``מלחמת ברירה`` - הניתוח האמיץ והמלומד מציב את הגותו של גרשון ויילר במרכז השיח הציבורי הישראלי. ערך את הספר הסופר והמשורר אהרון אמיר, ידידו ואיש בריתו של ויילר, שאף הוסיף אחרית דבר.

שם הספר
הגות והתנסות - מבחר כתבים
תיאוקרטיה יהודית - אופקים #63
על המלחמה - מסה פילוסופית
פילוסופיה של דברי יום יום