גיל הראבן, מחזאית ופובליציסטית, ילידת הארץ, מנסה להבין מהי משמעותה של הגירה - לידת "אני" חדש? התאבדות? התאבדות חלקית? התוהו ובוהו שבמפגש בין עולי ברית - המועצות (לשעבר) לבין הישראלים נבנה כקולאז' של זוויות ראיה שונות ושל סגנונות כתיבה מגוונים. תעוד ההתרחשויות מאפשר לבדוק השפעות אפשריות של המפגש של הצדדים המשתתפים בו. "...וכשהגענו לשדה תעופה חיכו לנו שם עוד שלושים איש. ועד שעברנו את המכס, והצטרכנו לעבור מרחק בין המכס לבדיקת דרכונים, והכל ריק... עשיתי כמה צעדים והסתובבתי אחורה, וראיתי ממש יער של ידיים, ואור נפל, ויהלומים מדמעות, והרגשתי שהרגליים מסרבות ללכת, ולא בכוונה נפלתי על הברכיים, התמוטטתי ממש, ושמעתי שהם צועקים - אנחנו אוהבים אתכם, ובעלי הרים אותי, והבנתי אז, סופית, שחלק היקר בשבילי אף פעם לא אראה עוד בחיי, והנה כאילו אני עוקרת את עצמי..."

גַּיִל הַרְאֶבֶן

גַּיִל הַרְאֶבֶן (נולדה ב-1959) היא סופרת ועיתונאית ישראלית.... המשך לקרוא

שם הספר
שאהבה נפשי
ארוחת צהריים עם אמא
הבוקר הרגתי איש
בארץ זוללי הבגדים