“25 מיליון הרוגים.
כמו כל האוכלוסיה של דנמרק, ירדן וישראל. יחד.
תארו לכם את דנמרק, ירדן וישראל - ריקות.
25 מיליון הרוגים.
והם עוד יצאו מנצחים מהמלחמה הזו.
איך אפשר לדמיין מחיר כזה, איך אפשר לתפוס מחיר כזה, איך אפשר להמשיך
אחרי מחיר כזה?
המסקנה שלי? זה משהו באופי, האופי הזה שיכול לאכול חרא בכמויות לא נתפסות, לאכול את
היטלר, סטלין, האיינזצגרופן, הקג"ב ולקנח בלגימות נמרצות של וודקה.
כמי שקרא ספרים רבות אודות המלחמה ההיא, הספר הזה מיוחד בשל סיבה אחת: הוא נכתב בזמן אמת.
ורט מבקר בסטלינגרד, חרקוב, קורסק ושאר אתרי הקרבות (שרק שמם מעלה צמרמורת בגוו של כל חובב היסטוריה צבאית)
כאשר הגופות עוד שוכבות בצריחי ה"פאנצרים" או ה"טי-34" וכאשר תוך שבוע הוא צריך להימלט, כי הכוחות
של פון רונדשטאט מבצעים מתקפת נגד אדירה.
ומכיוון שהספר נכתב בזמן אמת, הוא משופע בעדויות של האנשים שעשו את ההיסטוריה המדממת הזו, מחוויות, ריחות, מראות
ובעיקר עדויות על כור המצרף האדיר שכבשניו הרעבים הוזנו בדלק יומיומי של מיליוני אנשים.
25 מיליון הרוגים.

*הערת שוליים:”