``התחלתי לבשל בערך בזמן שהתחלתי לתרגל מדיטציית זן בשנת 1965. שני התחומים האלה העשירו את חיי במשך השנים, עד כי כיום הם נראים לי בלתי נפרדים. אני אוהב את משחק הגומלין בין תרגול רוחני רשמי לבין חיי היומיום. ``הבישול אינו רק אמצעי גוזל זמן להשגת מטרה: הוא עצמו תהליך של ריפוי, מדיטציה והזנה. בנקודה מסוימת אמר המורה שלי לזן, שנוריו סוזוקי רושי: ``אינך משפיע רק על המזון, אתה משפיע על עצמך, ואתה משפיע על זולתך. אנחנו ממעטים בערך עצמנו כאשר אנחנו מתרכזים בהקלה מיידית ובהנאה מיידית ואיננו רואים כי באמצעות העבודה אנחנו מבטאים אהבה``. אדוארד בראון היה הטבח הראשי של מרכז הזן החדש בטסהארה במשך כמה שנים. רבים מהסיפורים בספר זה מקורם בהתנסויות אישיות שלו בתקופה זו. בשנת 1971 הוסמך אדוארד בראון לכהן זן על ידי שונריו סוזוקי רושי. ובמשך שנים רבות היה מורה זן ומנהל אדמיניסטרטיבי במרכז הדן שבסן פרנציסקו. על בישול הוא אומר: ``כשאני מבשל אני רוצה משהו פשוט וטוב - אין הוא חייב להיות מתוחכם או מרהיב, ואין צורך שיהיה הטוב ביותר או הנפלא ביותר. אני מקפיד על חומרים טובים ומטפל בהם כהלכה``. שבחי העגבניה ולקחי הצנון הוא קובץ של סיפורי זן נפלאים בצד מתכונים פשוטים וטעימים להפליא.