סיפורו של השחקן-במאי-מחזאי איציק ויינגרטן, מעביר אלינו רצף של מונולוג פנימי הזורם במוחו של ילד-נער החי במחיצת אביו האמן. זהו תהליך של התבגרות ופרידה. המתח שבין כלא הגוף לבין החופש המוחלט של האמנות - הוא המפתח להבנת המונולוג הפיוטי של ויינגרטן. זהו סיפור אהבה בין אב לבנו, מערכת יחסים אמיצה, מצחיקה ומרגשת. ההצגה "לרקוד עם אבא" זכתה בפרס הראשון בתיאטרונטו 1992, ומוצגת בהצלחה בתיאטרון "הבימה".