אולי היה כומר צעיר, לוחם מחתרת אנטי נאצית.בימי המלחמה הסתיר בביתו את מונה, צעירה יהודייה שהוריה נלקחו לאושוויץ.כשם שהייתה אהבתם בלתי אפשרית, כך הייתה בלתי נמנעת, והיא התלקחה בכל עוזה.אהבתם הנואשת נמשכה במכתבים רצופים וידויי נפש כואבים עוד שנים רבות לאחר תום המלחמה, כאשר כל אחד מהם פנה אל חייו האחרים. כעבור חמישים שנה כמעט שבה המחברת לקרוא במכתבים שכתב לה אולי ומגלה אותם מחדש. קריאה מחודשת זו מהווה את הדחף לכתיבת ספרה ולהשבת חוב שנשאר פתוח כל השנים.עם סיומו היא טסה מתל - אביב לבריסל לפגוש עוד פעם אחת את אהובה ומצילה כל עוד הדבר ניתן.דברי הפסיכואנליטיקן הצרפתי הנודע משמשים מוטו לספר ומהם נלקח גם שמו.