בספר זה על ז'אן לאקאן (1981 - 1901) מציג מלקולם בואי אצ עבודתו של אחד ההוגים המרתיעים ורבי ההשפעה גם יחד שפעלו במאה העשרים. לאקן היה פסיכואנליטיקאי פעיל במשל כמעו חמישים שנה, אך שמו הרע קנה לראשונה במאמריו החתרניים על פרויד שפורסמו בשנות השלושים. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך לדמות המקורית והשנויה ביותר במחלוקת האינטלקטואלית של שנות החמישים בפריז. לאקאן יצא בקריאה לפרש מחדש את פרויד לאור התאוריות הסטרוקטורליסטיות החדשות בתחום הבלשנות.