סוס ורוכבו רכוב על גב סוס. בשנות השמונים של המאה העשרים מה עושה אותו איש רכוב על גב סוס? הוא אטי. הוא אטי מאד. אין טעם לחזר. עתותיו בידיו כמושכות שמוטות. אחריו חומות. לפניו חומות. גדרות מחדדות וחניתות עזובות פה ושם. השמים אפלים לבלע. אור הארץ חור כמות. ואני אינני אלא מדבר. מאין רוכב האיש על גב סוס? לאן רוכב האיש על גב סוס? אין טעם להמציא תחביר חדש. סוס ורוכבו, בין כה וכה. הוא לא התקדם גם לא פסיעה אחת. גם לא מכאן עד כאן. אין טעם לחזר באור הזה. הוא מביט נכחו.