![]() |
|
|
תקציר הספר
התורכים הם העם "הצעיר" ביותר במזרח התיכון כמו גם באירופה. שפתם אינה שמית כמו הערבית והעברית, והם אינם נוצרים כמו מרבית תושבי אירופה. תורכיה היא לא מזרח תיכון ולא אירופה. גם מזרח תיכון וגם אירופה. תחושת חוסר הבהירות בקשר לשייכות התרבותית, האתנית והפוליטית ערפלה, ויש הטוענים ממשיכה לערפל, את הזהות הלאומית התורכית. מוסטפא כמאל אתאתורכ, מייסד הרפובליקה התורכית, ניסה למקם את תורכיה במחנה המערב, אך היו קולות גם בתוך חוג מקורביו שהטילו ספק בדרכו. הניסיון התורכי, בן 200 השנים, לעצב חברה בסגנון חדש שתהיה מערבים אך בה בעת בעלת מאפיינים מקומיים, הינו ללא כל ספק אחד הנסיונות החברתיים, התרבותיים, הכלכליים והפוליטיים המרתקים ביותר של העת החדישה. חשיבותה האסטרטגית של תורכיה עבור ישראל היא ברורה. תורכיה היא המדינה היחידה באזור שעימה מקיימת ישראל שיתוף פעולה בכל התחומים, כולל התחום הצבאי. מעבר לזאת, בשנים האחרונות הפכה תורכיה ליעד תיירותי מועדף עבור ישראלים רבים שנחשפו למדינה מרתקת זו. הקורא הישראלי ימצא בספר זה עניין רב גם בשל קווי הדמיון הרבים בין ההיסטוריה התורכית לבין הישראלית. בעיות של הגירה, התמודדות עם המודרנה, הזדהות עם המערב, תיעוש וניסיון לעצב חברה חדשה. כל אלה מוכרים לנו מאוד. מבט בתורכיה יכול ללמד אותנו לא מעט על עצמנו.
פרסומת
©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ
צור קשר |
חנויות ספרים |
ספרים משומשים |
מחפש בנרות |
ספרים שכתבתי |
תנאי שימוש |
פרסם בסימניה |
מפת האתר |
מדף גדול מדף קטן |
חיפוש ספרים