בלייד ראנר (1982), סרטו העתידני האפל של רידלי סקוט, הוא אחד הסרטים המרכזיים והמשפיעים ביותר שנוצרו במהלך שנות ה - 80. העיבוד הקולנועי לרומן האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות? (מאת פיליפ ק' דיק), משלב קונבנציות של פילם נואר עם מדע בדיוני ליצירת חזון סייברפאנקי פורץ דרך של החיים האורבניים במאה ה - 21. הסרט מעצב את לוס אנג'לס שטופת הגשם, אשר משמשת רקע לרפליקנטים שמרדו ולאיש החוק הממונה על חיסולם, כעיר קלאוסטרופובית מעיקה המאוימת תמידית מפני התפרצויות של מעשי פשע ופריעת חוק. בלייד ראנר - על הצילום, התאורה, העיצוב, התפאורות והתלבושות, כמו גם האפקטים המדהימים שלו - הצליח לברוא בצורה מהפנטת עולם שהוא בעת ובעונה אחת מוזר ומוכר, אבל גם חדשני לחלוטין. בקריאה מחדשת, רב - גונית, אשר יורדת לפרטי פרטים, מתעכב סקוט בוקטמן על שלבי ההפקה של בלייד ראנר ועל ההתייחסות התיאורטית המעובה אל הסרט מאז נחשף לראשונה ב - 1982. בוקטמן מתייחס לסרט לפי הקודים הפוסט - מודרניסטיים שאפיינו חלק ניכר מהדיון הביקורתי שהוקדש לו במהלך השנים, אבל חרף העובדה שהוא מסכים שהסרט בוחן את המתיחויות האופייניות לעידן הפוסט - מודרני - מבוכה ביחס למעמד הסובייקט ושינויים טכנולוגיים - בוקטמן טוען שהסרט נובע למעשה מהחוויה המודרניסטית התמציתית של המאה ה - 20, של תפיסת הכרך במונחים של חלל כ?לא ומשחרר כאחד. בדיונו הוא מתייחס למחקרים הסוציולוגיים - תיאורטיים על אודות האורבניזם המודרניסטי, לצד ביטויו ביצירות אמנות, בעיקר בקולנוע מאז "מטרופוליס" של פריץ לאנג.