"מדי פעם פתחתי את היומן, עלעלתי בדפים ובהיתי במועד הניתוח הצפוי, השישה - עשר בנובמבר. הקיום שלי נגמר בתאריך הזה. לא הייתי מסוגלת לדמיין מה יקרה ביום שאחרי, בשבעה - עשר בחודש. התקשיתי לשער איך ארגיש בתוך העור החדש. בגוף שעלולים להטיל בו מום ולסרסו..." בספר חושפני ומרגש זה מגוללת המחברת את מאבקה להצלת רחמה מכריתה לאחר שהגידולים השפירים (מיומות) יצאו מכלל שליטה',נעשו סימפטומטיים, והיא הפכה מאישה בריאה למועמדת שסירבה להשלים עם גזר הדין הרפואי ולעבור את הניתוח המסרס. במהלך חיפוש בלתי נלאה שארך שישה - עשר חודשים אחר רופא שייאות להסיר את המיומות מבלי לכרות את רחמה, היא מתמודדת בפולמוסיות נוקבת עם שאלות פילוסופיות העוסקות בתפקיד האישה בחברה, במאבקה של אישה יחידה נגד ניסיונותיהם הדורסניים של נציגי המממסד הרפואי להפקיע ממנה את זכות הבחירה ותוהה בדבר מהות הנשיות, הלידה הזוגיות, האמהות והזקנה.