בחיבור זה שלושה שערים, בשער הראשון שני עיונים. האחד - "התפילה בנבואת ירמיהו", עניינו במקומה ובמעמדה של התפילה לסוגיה ולמבעיה במשאות הנביא. האחר - "צדק" ו"צדיק" בספר איוב, מעמידנו על דמותו של הספר בכללו ובוחן פן מפניו המרובים - דרישת הצדק והתוחלת למימושו. השער השני כולל אף הוא שני עיונים, האחד ""מגן" ו"קשת" במקרא", עניינו - בחינת תפוצתם ומשמעויותיהם של מושגים אלה בספרי המקרא השונים, והאהר - "עת המצרף", עניינו חזון "האחרית" בהגותם של ספרי המקרא ושל אנשי כת מדבר יהודה. בשער השלישי שלושה עיונים. שני העיונים הראשונים, "תגליות מארי והמקרא" ו"משטר ושררה בארצות המקרא", עניינם אחד: בחינתם של אי אילו קווי הקבלה ותחומי מגע בין שתי תרבויות, תרבות המקרא ותרבות מארי, בתחומי החברה, הכלכלה, המשפט והנהגת המדינה. העיון השלישי, הקצר: "וחניתו מעוכה בארץ מראשותיו", מבקש לברר את מקורו של הניהג לקבוע חנית למראשותיו של ישן או נפטר בישראל ובארצות הקדם גם יחד.

שם הספר
הגות עברית בארצות האיסלאם
המקור המוחלט - ושימושיו בשפה העברית
שיכולי אותיות וכפלי צורות בשפה העברית
שמות עצם כפלי מין בשפה העברית
גניזה וספר: פרקי עיון במגילות מדבר יהודה