עניינו של ספר זה - המקור המוחלט ושימושיו בשפה העברית לתקופותיה. בקרב הלשונות השמיות אחת היא הלשון העברית שבה מצוי שימוש רחב ונפוץ של המקור המוחלט על משמעויותיו השונות.
שימוש נרחב זה ניכר בעליל בתקופת פריחתה של היצירה המקראית. בתקופות מאוחרות יותר, וביתר ייחוד בפרקי הגלות הארוכה, פוחת והולך שימוש זה אם גם לא נכחד כליל.

תקופת התחייה חדשה את פניה של הלשון העברית ועמה חזר והשתלב המקור המוחלט על שימושיו המגוונים במארג היצירה והעשייה הלשונית, כשהוא דבק לחלוטין בדרכי השימוש ובמשמעויותיהן כבלשון המקרא. מן המובנות איפוא שהמקור המוחלט בלשון המקרא יתפוס את החלק הארי של חיבור זה. עם זאת ניתנה תשומת לב נאותה להשתלשלות השימוש במקור המוחלט בספרות העברית מאז חתימת כתבי הקודש ועד לימינו אלה.

נושא החיבור הוא לכאורה ייחודי ומצומצם באופיו. אולם ברי לנו כי יש בו כדי ללמדנו אף על תמורות ושינויים, על עיצובן של צורות ועל גיבושם של ניבים, בתחומים רחבים יותר של התפתחות הלשון העברית.

שם הספר
הגות עברית בארצות האיסלאם
שיכולי אותיות וכפלי צורות בשפה העברית
שמות עצם כפלי מין בשפה העברית
גניזה וספר: פרקי עיון במגילות מדבר יהודה