ב - 1985, ימי מסך הברזל והמלחמה הקרה, יוצא פולני צעיר ושטר של מאה דולר בכיסו לתור את איטליה וצרפת, על שפע הקתדרלות והמוזאונים, הערים הימי - ביניימיות ויצירות האומנות שלהן. את רשמיו הוא מכנס באופן מסות מקוריות ושנונות, אשר ידע עצום בהיסטוריה ובאומנות נשקף בהן. זביגנייב הרברט מבקר בפרובנס ולומברדיה, בסיינה ואורווייטו, בולואה, מערת לסקו ועוד, ובתוך כך מגלה לראשונה את חדוות הקפוצ´ינו, הפסטה והפיצה. הוא מעריץ את האדריכלות הגותית (ויש לו כל הנימוקים לכך), את גדולי הציירים האיטלקים של ימי הביניים - אך גם כמה אנדרדוגים - ואינו חוסך את שבט לשונו ממשמרי תמשיחים (ציורי קיר) רשלניים, מדריכי תיירים, היסטוריונים של האמנות ושמרנים למיניהם. מי בנה את הקתדרלות הגותיות? מה היה שכר הפועלים? ומי באמת היו הטמפלארים? האם אכן היו האלביגנזים כופרים מנצרות? - הרברט תוקף שאלות אלה ואחרות, שדומה כי חקר ההיסטוריה פסח עליהן, מנקודת מבטו הייחודית, המתובלת בדמיון עשיר ובכישרון כתיבה נדיר