אל הפטל הנשכח שמתעקש בכל אחד מאתנו, גם אחרי שהפועלים שפכו עליו בטון, שרה חמוטל. ידיים מסתירות את פנינו באימה אך נואשות גם לגלות אהבה. למה נפלא לקוראי שירה להיפגש עם הספר הזה ? אתה, את ואני ניווכח : "כשנגמור את כל המנה / ישאר כאן רק כתם לבן" - חסד השירה הזאת: "בוא מהר לאהב אותי / בוא אלי בקרוב"... יוטף עוזר יש לה מה לומר, והיא אומרת אותו בלי לטלטל את קירות הבית או את עמודי התחביר [...] בתבונה, בחוש מידה, ביושר, בלשון בהירה. כתיבתה אמינה, אנושית וחפה מצעקנות. נסיםקלדרון חמוטל בר - יוסף נאמנה לעצמה ולעצמותה, ללא כזב, ואין העמדת פנים לא בחיים ולא בכתיבה. שיריה הם העמקה מן היש אל מעבה הישות. שירתה מבקשת להפשיט את מחלצות המלים להיות ברות. עליזה גרינכרג טור - מלכא איזו כתיבה נפלאה - מוחשית, דייקנית, תמציתית, מרוכזת, וכל כך לא פולשנית, דורסנית או וולגרית. כרמיתאמיתי שירתה של חמוטל בר - יוסף היא גילוי, כזה המזדהר מתוך החשכה באורח חד, מובחן ופולח, ועם זאת זך ומזוקק כפנינה. יאיר מזור בשיריה החדשים של חמוטל בר - יוסף יש קרבה נדירה בין הדברים הנאמרים ובין צורת אמירתם : השורות עצמן פוחדות, צוהלותומדממות ובאותה עת הן גם חכמות. מירון ח. איזקסון

חמוטל בר-יוסף

חמוטל (בורשטיין) בר־יוסף (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם. בר יוסף היא כלת פרס אקו"ם (1987), פרס קרן תל־אביב (1987), פרס קרן ירושלים לשירה (1990) פרס האישה היוצרת (19... המשך לקרוא

שם הספר
על שירת זלדה
מבוא לספרות הדקאדנס באירופה
רק הירוק
ובצפיפות
מטאפורות וסמלים ביצירתו של א.נ. גנסין