הרומן הרדיופוני הלוהט בתולדות התקשורת בישראל - בין השדרן אייל בךקאי לבין רבבות המאזינות שלו - חושף, תרתי משמע, פסיפס מרתק של יצרים, אהבות, מפגשים חשאיים,אכזבות, טראומות, שקרים ודמעות, המע1רבות בצחוק ובכי.. מכתבי ברקאי משודרים ברדיו חיפה במשך חמש שנים ופותחים מדי בוקר את תוכניתו "ברקאי לנשים בלבד". הם מציירים בקווים חדים וחסרי פשרות את יחסיו חמורכבים עם נשים, כמו גם את דמותה המורכבת עד כאב של מדינת ישראל חלק מהמכתבים אינטימיים - עד - מבוכה. חלקם יגרמו לך לרוץ אל המראה ולהודות שגם לך היו רגעים כאלו וגם אם לא - הרי שבסתר לבך היית רוצה ששמך,יחתם בסופם. בין תשוקה לאהבה ובין אכזבה לכאב, מתעדים מכתבי ברקאי גם רגעי אימה ושכול, זיכרונות. קולקטיבים וציוני דרד לאומיים. אייל ברקאי, 32, משדר ברדיו חיפת משנת 1995 Iמחזיק בשני שאי גינס. האחד שידור רצוף של 104 שעות ללא שינה והשני, שידור חי, תוך כדי הליכה רצופה של 18 ק"מ, ממרכז הכרמל עד לקריות. את תוכנית הבוקר שלו "ברקאי לנשים בלבד הוא משדר מדי בוקר עם רינה בן עיון הפרטנרית שלו למיקרופון, יחד הם נוגעים בכל הנושאים הקשורים לעולם הנשים. התוכנית הפופולרית הולידה את הספר"סקס שקרים ומיקרופון",ספר מהחיים. הספר חושף פן לא מוכר כל כך בחייו של שדרן, שלא חושש לחלק את חויותיו האישיות ביותר עם המאזינות שלו, שכבר הפכו למשפחה. ועכשיו... גם אתם. ".: 'ליידי אם' הייתה אלוהית, גופה היה חלומי,רק דבר אחד קטן לא אפשר את ביצוע המשימה, קטן - תרתי משמע. הוא לא;את יודעת, הוא לא, נו את מבינה, הוא לא תפקד. אמרתי לה בביישנות שאני תכף חוזר ונכנסתי למקלחת הצמודה לחדר. הורדתי את מכנסיי, התפללתי לשמים ושרתי בכל כוחי... אבל דבר לא עזר". (על חרמנות, סטוצים ויצרים) "...הילדה שלך, יסמין, שכבה מרוטשת,מכוסה בשמיכה בצומת אזור, אחרי שחיית אדם קטפה את חייה. איך ייתכן דבר כזה. איזו מין מדינה זו שבניה ובנותיה נקטפים ונהרגים כמו פרחים כשהם עומדים בטרמפיאדה? עד מתי זה יימשך?" (על פיגועים, מוות ושכול)