ספרו של צבי לוז התגלמויות של מציאויות הוא שלישי בטרילוגיה מחקרית שעניינה היבטים עיוניים שונים בשירה העברית החדשה, החל בדיון פואטי המייחד כל אחד ואחד מן היוצרים, עובר לזיהוי אבני - שתייה מהן ניבנות השירות השונות, וכלה בהיבטים פילוסופים המשוקעים בשירים למיניהם. הספר משלים את השניים הראשונים בטרילוגיה: היסוד הפילוסופי בשירה והעיקר הלירי בשירה הצברית המודרנית. בסגנונו המיוחד משרטט המחבר את מפת השירה העברית החדשה באורח מנומק, עקבי, חדשני ומרחיב דעת, ואינו פוסח על משוררים צעירים, שיצירתם היא בעיניו גילוי מרענן, מקורי ורב עומק. בכך הוא מרחיב את המפה השירית מבחינת כיווני התבוננות, התפתחות ומגמות עתידיות. חטיבת השירה העברית במאה העשרים היא המשמשת מצע לספר זה, מתוך הנחה שזו מקושרת בעבותות של התפתחות פנימית, פואטית ופילוסופית. בספר שלפנינו מוצגים דחפים פואטיים ראשוניים שמתנים את ההתייחסות השירית, המובעת באמצעות אינטואיציות ואתגרים מנטליים. מרכיבים אלה מביאים לידי התגלמויות שונות של מציאויות. מזווית ראייה זו מתחדדות שאלות כגון: מהו תוקפם של גילומי המציאות השירית בכלל, ובפרט בעברית המודרנית שטעונה סבל ירושה תמידי? מהו הנופך שנוסף לכל מציאות המגולמת כלירית או כאפית, שכן כל גילום אמנותי אינו אלא פיקציה. הספר מציע תשובות אפשריות לשאלות אלה ולאחרות בדרך של הכללות, עיונים או לקחים פואטיים. צבי לוז, חבר קיבוץ דגניה ב' פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בר אילן. פרסם מחקרי ספרות רבים, סיפורים ורומנים.

שם הספר
נפשו בכפו
שירת אברהם חלפי - מונוגרפיה
שירת ע.הלל
שירת אסתר רב
שירת יוסף צבי רימון